היאכטות המוטופנפילו המקוריות של בנטי היו פופולריות בקרב ידוענים ובני מלוכה כאחד, עטפו את האלגנטיות והזוהר של שנות השישים. כשהמספנה האיטלקית החליטה להפעיל מחדש את הדגם האיקוני שעוצב מחדש לבעלים מודרני, היא ידעה שהיא עומדת בפני אתגר "פעם בחיים". "כבר בתחילת הפרויקט, החליט בנטי לעשות משהו מיוחד שחיפש לאחור כדי להבין מה הוא יצר, אך גם מצפה קדימה", אומר פדריקו לנטרו, מנהל שיווק ותקשורת של אזימוט בנטי. "הכוונה הייתה לפרש מחדש את המסורת באופן עכשווי, ולשלב כך את ההיסטוריה הימית של בנטי עצמו."

למרות זאת, אין שום דבר רטרו בעיצוב. היאכטה מפיברגלס כוללת "צורה נקייה" ו"צורות מתחדדות ", עם קווים לא שבורים בין גוף המבנה. החלק החיצוני המעוצב של פרנצ'סקו סטרוגליה כולל גם 'סרט' מבוללה מסולסל, שצבוע ברונזה ומדגיש את זיגוג הגובה המלא של הסלון הראשי במחווה לחומרים של שנות השישים.

בניגוד למוטופאנפילוס המסורתי, הדגם החדש הוא יאכטה תלת סיפונית עם "סיפון רביעי אינטימי" למבט כוכבים או ים הממוקם מעל החלק העליון הקשיח. לנטרו מתאר תכונה זו כ"בלתי צפויה לחלוטין "בסירה בגודל כזה. "המוטופאנפילוס בעבר לא היו סירות תלת-סיפיות, אך היאכטות של ימינו מחפשות נפח רב יותר, כך שהפתרון היה ליצור סיפון רביעי סודי ליצירת תחושת אינטימיות". אזור תצפית זה, שתוכנן במיוחד עבור שני אנשים לכל היותר, נותן לבעלים אפשרות "ללגום קפה או לקרוא ספר" הרחק ממסיבת האורחים הראשית.

בכל הנוגע לחלל הפנים, בנטי העסיק את סטודיו העיצוב Lazzarini ו- Pickering. בעוד שהסטודיו עבד על פרויקטים שונים של יאכטות, כולל החלק הפנימי של סופר-יאכטת Benetti של 50 מטר My Falcon, פרויקט מוטופאנפילו ייצג משהו חדש לגמרי: תקציר מדויק ללא בעלים. "כשבנטי הגיע אלינו ואמר שיש להם את הרעיון הזה למוטופאנפילו, זו הייתה הפעם הראשונה שעבדנו קודם עם בנאי", אומר מייסד הסטודיו קרל פיקרינג. במקום זאת, פיקרינג ולזאריני הוטל לספק את טעמם של כל בעלי המוטופנפילו העתידיים.

המטרה לא הייתה לשחזר את הנוסטלגיה של שנות השישים אלא לפרש את אותה אלגנטיות וזוהר לכדי פנים בסגנון עכשווי המתאים לבעלים מודרני. קודם כל, Lazzarini ו- Pickering רצו שהפנים יהיו ספציפיים לשימוש ובמרחב של יאכטה, במקום לשכפל עיצוב פנים למגורים.

"באופן מסורתי הייתה מגמה של סירות להיראות יותר כמו דירות עירוניות, וילות או בתים", אומר פיקרינג, "אז אמרנו בואו נחזור לאיך הדברים נשאל ונשאל את עצמנו מה הם עיקרי הסירות שאנחנו אוהבים?" אחת מהעקרונות היא מסגור גלוי שנמצא בכל חללי הפנים, ופיקרינג מדמה ל"צלעות של לוויתן ". "הצלעות נותנות קצב ומנהלות את החללים", אומר פיקרינג. "זה אלמנט מההיסטוריה של העיצוב הימי שאתה מזהה אבל שולב בצורה חדשה לגמרי."

יחד עם זאת, הצלעות תוכננו לשילוב "פונקציה תכליתית", המסתירות הן את פתחי מיזוג האוויר והן חלק ממערכת התאורה של הסירה. יחד עם זאת, הם מכניסים בחוכמה מראות שמעניקות לחלל הפנים תחושה גדולה יותר של מרחב.

"השימוש בהשתקפויות" הוא טור אינטגראלי נוסף בתפיסת עיצוב הפנים, על פי פיקרינג. "אנו מאמינים ש'יוקרה 'היא תחושה של מרחב, ולא ברזי זהב", הוא אומר. "גרמנו לסירה הזאת להיות הרבה יותר גדולה בעזרת השתקפויות והצבת מראות."

שילוב המראות והזגגות בגובה מלא בסלון הראשי הוא גם המפתח להישאר נאמן לעיצוב הפנים הספציפי ליאכטה. "רצינו ליצור סירה בה מישהו ידע שהם על סירה ולא בדירה", אומר פיקרינג. "ההשתקפויות עוזרות לחגוג את השמים והים." כחלק מכך, קירות הבקתה עוקבים אחר הקימורים העדינים של הגוף, ומחבקים את עיצוב היאכטה.

בכל הנוגע לחומרים, המהגוני הכהה שנראה באופן מסורתי בפנים של יאכטה בשנות ה -60 הוחלף בעצים בהירים יותר על התקרות והרצפות. נגיעות של לבנים וכחולים ימיים נמצאים בכל רחבי המקום, כאשר "כחול תכול" מחליף את הכחולים הימיים המסורתיים שרווחים בחללי פנים יאכטיים קלאסיים.

התוצאה היא פנים אשר "מפרש מחדש ויוצר קלאסיקה חדשה של המחר", לדברי לנטרו, שלדברי בנטי קיבל משוב חיובי מכל רחבי השוק בתגובה לדגם המחודש. "אני חושב שכולם מרגישים מוקסמים מהסיפור שהמודל הזה עושה כשהוא מסתכל אחורה על העבר", הוא אומר. "זו לא סירה להפליא, אלא פרשנות עכשווית לאלגנטיות."

ריצ'רד טוויל – השכרת יאכטות